פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971

פרק ראשון: פרשנות

1.       בפקודה זו -

"משטרת ישראל" - חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;

"שוטר" - מי שנמנה עם משטרת ישראל;

"משטרה" - שוטר או שוטרים;

"המפקח הכללי" - קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;

"קצין משטרה בכיר" - שוטר בדרגת סגן-ניצב ומעלה;

"פקודות משטרת ישראל" - הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי סעיף 9א;

"קצין שיפוט" - (בוטלה);

"קצין שיפוט בכיר" - (בוטלה);

"דן יחיד" - (בוטלה);

"עבירת משמעת" - (בוטלה);

"מפקד משטרת-מחוז" - קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת-מחוז, כולם או מקצתם;

"מפקח" - לרבות שוטר שהמלה "מפקח" היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;

"סמל" - לרבות שוטר שהמלה "סמל" היא חלק מתואר דרגתו;

"שוראי" - שוטר למטה מדרגת סמל שני;

"הממונה" - הממונה על המחוז;

"שופט" - שופט בית-משפט שלום או שופט בית-משפט מחוזי;

"חוק המשטרה" - חוק המשטרה, התשס"ו-2006;

"השר" - שר המשטרה.

פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות

הגדרות

[תיקונים: התשל"ד, התשמ"ח, התשס"ו, התשע"א (מס' 2)]

2.       במשטרת ישראל יהיו קציני-משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, כפי שיורה השר.

הרכב משטרת ישראל

3.       משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

תפקידי המשטרה

4.       לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

סמכות כללית של שוטרים

4א.       (א) מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בבטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא -

(1) להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;

(2) להורות לגוף הצלה, כהגדרתו בסעיף 90א, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;

(3) לצורך הצלת הנפש או הרכוש -

(א) להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו דרושה באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;

(ב) לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.

(ב) שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.

(ג) (1) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה - מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.

(2) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו–28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ד) פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 90ד - יראו אותו כמתנדב כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ויחולו עליו הוראות פרק י"ג לאותו חוק.

(ה) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

חשש ממשי לפגיעה חמורה - סמכות ואחריות

(תיקונים: התשס"ה, התשע"ב)

5.       במיוחד, מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו–4א, מתפקידו של כל שוטר -

(1) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2) למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית-תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום-נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;

(3) ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים;

(4) לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;

(5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

תפקידם של שוטרים

(תיקון התשס"ה)

5א. 2 (א) שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.

(ב) שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.

(ג) שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

(ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

(ה) חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם -

(1) מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;

(2) מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.

(ו) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

הזדהות שוטר

(תיקון התשנ"ז)

6.        (א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.

(ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק-דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.

(ג) אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.

(ד) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה

[תיקון התשנ"ד (מס' 2)]

7.       השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין-משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר

8.       שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר

8א.      המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל

(תיקון התשמ"ב)

9.       המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה.

תפקיד המפקח

9א.       (א) המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן - הוראות המשטרה).

(ב) המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן - פקודות המטה הארצי).

הוצאת פקודות משטרת ישראל

(תיקון התשמ"ח)

9ב.       (א) פקודות משטרת ישראל יפורסמו בדרך שיורה המפקח הכללי ותוקפן ממועד פרסומן; אין פקודות משטרת ישראל טעונות פרסום ברשומות.

(ב) פקודות משטרת ישראל שלגביהן יקבע היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם המפקח הכללי או מי שהוא הסמיכו לענין זה, כי יש להן נגיעה או חשיבות לציבור, יהיו טעונות פרסום נוסף ב"רשומות".

פרסום פקודות משטרת ישראל

(תיקון התשמ"ח)

9ג.       (א) לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.

(ב) היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי - עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת - עדיפות פקודות המטה הארצי.

דין פקודות משטרת ישראל

(תיקון התשמ"ח)

10.      המפקח הכללי רשאי -

(1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל;

(2) להשעות שוטר שאינו קצין-משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח, להנחת-דעתו, שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;

(3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין-משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש

סמכויות המפקח הכללי

11.      כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.

תקופת השירות

(תיקון התש"ס)

12.      עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות-נסיון ויידרש לעבור קורס-אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי-מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך - יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

תקופת נסיון

(תיקון התש"ס)

13.       (א) כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת-מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין-משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.

(ב) כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת–מתגייס, דינו - מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

הצהרת מתגייס

14.      שוטר בדרגת מפקח-משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת-אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

שבועת אמונים

15.      שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

השוטר תמיד בתפקיד

16.      שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

שוטר יעסוק בתפקידו בלבד

17.  (א) המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.

(ב) השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.

(ג) הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.

(ד) המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

הארכת תקופת שירות

(תיקון התש"ס)

18.       (א) שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן - יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

התפטרות שוטר

(תיקון התשמ"ח)

19.       (א) השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת-חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.

(ב) שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות - למעט ההוראות הקובעות את תקופתה - והוראות פקודה זו.

הארכת שירות בשעת חירום

20.      מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

שחרור מטעמי בריאות

21.      שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

סמכות השר

(תיקון התשס"ו)

22.      שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח, להנחת-דעתו של המפקח הכללי, שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי-נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

אחריות כספית של שוטרים

23.      מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו - קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו - קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

החדל להיות שוטר יחזיר חפציו

24.      שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין

סימן א': שוטרים מוספים זמניים

הטבת נזק לרכוש

25.       (א) על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.

(ב) מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר-מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

גיוס

(תיקון התשס"ו)

26.      המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר-מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

שחרור

27.      שוטר-מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

הפסקת שירות

28.      לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף 27, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי סעיף 25 לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי סעיף 26 או גוייס להמשך שירות לפי סעיף 11 או על פי חוזה מיוחד.

המשכת שירות

29.      הוראות סעיפים 26, 27 ו-28 בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי סעיף 25.

מתן הודעות

30.      תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק-שפות ושכר-הצטיינות לא יחולו על שוטרים-מוספים זמניים.

סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים ושוטרים נוספים

תקנות מסויימות לא יחולו

31.      על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים

32.      מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

דין שוטר לתפקידים מיוחדים

(תיקון התשס"ו)

33.      המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירות של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

תשלום

(תיקון התשל"ג)

34.      המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול-דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

הפסקת שירות

35.      המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת-מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.

הצהרת מתגייס

36.      (בוטל).

סימן ג': שוטרים מיוחדים

(תיקון התשנ"ו)

37.      היה נראה שיש התקהלות בלתי-חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

מינוי שוטרים מיוחדים

38.      שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.

דין שוטר מיוחד

39.      מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין-משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

הצהרה

40.      מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו - מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי-ציות כאמור.

סימן ד': נוטרי כפרים

סירוב לשמש בתפקיד ואי-ציות

41.      רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

צו למינוי נוטרים

42.      ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית - ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר - למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

הצעת מועמדים

43.       (א) אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.

(ב) לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

מינוי

44.      מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין-משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

הצהרה

45.      מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב' לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

דין נוטר

(תיקון התשס"ו)

46.       (א) הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימנן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.

(ב) עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

שכר נוטרים וגבייתו

47.      הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי-מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

פיטורין

48.      נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

התפטרות בטרם עת

49.       (א) הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על -

(1) אזור שבטי שבמחוזו;

(2) אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.

(ב) הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומימונו בדרך שאישר הממונה.

תחולה על אזורים אחרים

פרק רביעי1: המשמר האזרחי

(תיקון התשל"ה)

49א.     בפרק זה -

"פגיעת איבה" - כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

"פקודות הצבא" - כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"רשות השמירה" ו" הממונה על השמירה" - כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961.

פרשנות

(תיקון התשל"ה)

49ב.      (א) מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן - המשמר).

(ב) בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.

(ג) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

(ד) חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

המשמר האזרחי ותפקידיו

(תיקונים: התשל"ה, התשמ"ח)

49ג.     אלה חברי המשמר:

(1) מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;

(2) מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;

(3) מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על-מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשי"ט-1959;

(4) מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על-מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.

חברי המשמר

(תיקון התשל"ה)

49ד.      (א) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.

(ב) חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשי"ט-1959, דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.

(ג) חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.

(ד) לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).

מעמדו של חבר המשמר

(תיקון התשל"ה)

49ה.     חברותו של אדם במשמר פוקעת -

(1) אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד - ארבעה-עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;

(2) אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(3) - ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;

(3) אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה - ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

סיום החברות

(תיקון התשל"ה)

49ו.      (א) המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי -

(1) למנות מפקד למשמר כולו;

(2) למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;

(3) למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.

(ב) מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

הפיקוד על המשמר

(תיקון התשל"ה)

49ז.      (א) לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.

(ב) נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן - יעשה זאת שר הפנים.

(ג) אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.

(ד) שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

תקציב

(תיקון התשל"ה)

49ח.     שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).

סיוע הרשויות המקומיות

פרק רביעי2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שרות הבטחון הכללי

(תיקון התשנ"ד)

49ט.      (א) על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן - המחלקה).

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.

(ג) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.

(ד) שר המשטרה ושר המשפטים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.

סמכות חקירה

(תיקון התשנ"ב)

49ט1.    (א) עבירה שעובד שירות הבטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות סעיף 49ט(ב) ו–(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, "עבירה" - כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.

(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה - דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים - את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי

(תיקונים: התשנ"ד, התשס"ד)

49י.      (א) לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.

(ב) בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

(ג) מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.

סמכויות המחלקה

(תיקון התשנ"ב)

49יא.    (א) לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו - את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.

(ב) לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.

(ג) לענין סעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 יהא מעמדה של המחלקה כמעמד המשטרה, ולענין חקירה לפי פרק זה יראו בסעיף האמור כאילו במקום "בהתאם לפקודות קבע", נאמר "בהתאם לכללים שקבע פרקליט המדינה".

תיאומי חקיקה

(תיקון התשנ"ב)

פרק חמישי - דין משמעתי

(תיקון התשמ"ח)

סימנים א'-ד' (בוטלו)

סימן ד'1 - מעצר ועיכוב שוטרי חובה

(תיקון התשס"ו)

77ח1.    בסימן זה -

"צו מעצר" - לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;

"תחנת משטרה" - תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

"הקצין הממונה" - מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו - הקצין הממונה על התחנה;

"הקצין המוסמך" - קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;

"קצין שיפוט בכיר" - כהגדרתו בחוק המשטרה;

"שוטר חובה" - שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

הגדרות

(תיקונים: התשנ"ח, התשס"ו)

77ח2.    מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

מעצר ועיכוב

(תיקון התשנ"ח)

77ח3.    קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול (בסימן זה - קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה (בסימן זה - צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;

(2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעה לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

מעצר שוטר חובה

(תיקונים: התשנ"ח, התשס"ו, התשס"ח)

77ח4.    (א) בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77ח3 תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.

(ב) הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

בקשה להוצאת צו מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח5.    (א) צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו -

(1) שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;

(2) שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;

(3) תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;

(4) העילה שעל יסודה ניתן הצו;

(5) תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.

(ב) צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.

(ג) תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אהת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

תוכן צו המעצר ותוקפו

(תיקון התשנ"ח)

77ח6.    (א) צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.

(ב) שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן - העצור) בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג), יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות סעיף 5א(ד) יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.

(ג) חובת ההזדהות בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג) והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1) ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;

(2) נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;

(3) מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;

(4) מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.

חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

ביצוע צו מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח7.    (א) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.

(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.

(ג) חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1) נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;

(2) יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;

(3) יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.

(ד) לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.

(ה) (1) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.

(2) בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

סמכויות עזר לביצוע צו מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח8.   תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור בסעיף 77ח6(ב) ולא תעלה על 24 שעות.

תקופת המעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח9.   שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן - התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

הבאת עצור לתחנת המשטרה

(תיקון התשנ"ח)

77ח10.   משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן - מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

דוח מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח11.    (א) משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.

(ב) הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

הזכות למסירת הודעה על מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח12.   הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

דוח הקצין הממונה על המעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח13.    (א) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(1) יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.

(ב) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2) יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.

(ג) העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על-אתר.

העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו

(תיקון התשנ"ח)

77ח14.   לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר

(תיקון התשנ"ח)

77ח15.    (א) בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.

(ב) הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

בקשה להארכת מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח16.    (א) סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.

(ב) צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים בסעיף 77ח5.

סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו

(תיקון התשנ"ח)

77ח17.    (א) שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערר.

(ב) הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.

(ג) הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.

(ד) הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשתו.

(ה) הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

ערר על צו מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח18.   הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:

(1) לקבל את הערר;

(2) לדחות את הערר;

(3) לקצר את תקופת המעצר.

סמכות הדן בערר

(תיקון התשנ"ח)

77ח19.    (א) היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.

(ב) לענין סימן זה, "עיכוב" - הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור בסימן זה.

עיכוב לצורך ביצוע מעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ח20.    (א) קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות סעיף 5א והוראות סעיף 5א(ד), (ה) ו-(ו) יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.

(ב) סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.

(ג) קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

אופן ביצוע עיכוב

(תיקון התשנ"ח)

77ח21.   עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

משך העיכוב

(תיקון התשנ"ח)

77ח22.   עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

דוח העיכוב

(תיקון התשנ"ח)

77ח23.   מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת בסעיף 77ח6.

מעצר המעוכב

(תיקון התשנ"ח)

77ח24.   נעצר שוטר חובה לפי סימן זה והוטל עליו עונש מחבוש תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

ניכוי דמי מעצר מתקופת המחבוש

(תיקון התשנ"ח)

77ח25.    (א) עצור לפי סימן זה יוחזק בהחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.

(ב) עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.

(ג) תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור כסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים האלה:

(1) התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו במקודות משטרת ישראל;

(2) לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.

(ד) סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

סימן ה': הוראות נוספות

מקום ותנאי המעצר

(תיקון התשנ"ח)

77ט.     (בוטל).

(תיקון התשס"ו)

77י.     שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

השעיה

[תיקונים: התשמ"ח, התשס"ח (מס' 2))

77יא.    (א) שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.

(ב) שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.

(ג) הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות - לא יהא זכאי להשלמת שכרו.

(ד) השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

שכר בעת השעיה

(תיקון התשמ"ח)

77יב.   (בוטל)

פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות

סימן א': התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום

(תיקון התשס"ו)

78.       (א) היה נראה שיש התקהלות בלתי-חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין-משטרה בכיר להורות לבעל בית-קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל-מועדון, או לבעל-רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה - שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.

(ב) מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.

(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

סגירת בתי-קפה וכו'

79.      כל אימת שיש התקהלות בלתי-חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:

(1) (א) כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת-מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;

(ב) מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;

(2) (א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט-ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;

(ב) אדם כאמור בפיסקת-משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל-פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת-מעצר ודינו כאמור בפיסקה (1)(ב).

סמכויות מיוחדות לשוטרים

80.      הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי סעיף 79, לשנות את הוראותיו או לבטלן.

שינוי צו וביטולו

81.      שום דבר האמור בסעיף 79 אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי-חוקיות.

שמירת סמכויות אחרות

82.       (א) המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.

(ב) האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.

(ג) כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.

(ד) המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו - קנס 300 לירות.

סימן ב': אסיפות ותהלוכות

הנפת הדגל

83.      בסימן זה -

"אסיפה" - חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;

"תהלוכה" - חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;

"מחוז" , לענין סעיף 84 - מחוז-משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי אותו סעיף.

הגדרות

84.       (א) סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.

(ב) הודעה כללית יכול שתחול על המחוז, כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.

(ג) הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

הסדרת אסיפות ותהלוכות

85.      הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי סעיף 84, רשאי הממונה -

(1) ליתן את הרשיון;

(2) ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;

(3) לסרב ליתן את הרשיון.

רישוי

86.      אין חובת אגרה בעד רשיון לפי סעיף 85.

רשיון פטור מאגרה

87.      הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי סעיף 85.

ביטול רשיון

88.      הממונה יפרסם -

(1) העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;

(2) הודעה על כל ביטול של רשיון.

פרסום רשיון וביטולו

89.      פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי סעיף 84 ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי סעיף 85 או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי אותו סעיף, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי-חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי-חוקית לפי כל חיקוק בר-תוקף אותה שעה.

אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון - כדין התקהלות בלתי-חוקית

90.       (א) מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך -

(1) להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי סעיף 85, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;

(2) להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.

(ב) התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי-חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי-חוקית לפי כל חיקוק בר-תוקף אותה שעה.

(ג) מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו - קנס 300 לירות.

התאספות והליכה בסך

פרק ששי 1: אירוע אסון המוני

(תיקון התשס"ה)

90א.     בפרק זה -

"אירוע אסון המוני" - אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בבטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;

"אירוע חומרים מסוכנים", "חומר מסוכן" - כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (בפרק זה - חוק החומרים המסוכנים);

"אירוע כימי או ביולוגי" - אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;

"אירוע קרינה רדיולוגי" - אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח v של המהדורה האחרונה של התקן הבין–לאומי להגנה מפני קרינה ( international basic safety standards for protection against ionizing radiation and for safety of radiation sources - iaea ); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;

"גוף הצלה" - גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע אסון המוני והוא אחד מאלה:

(1) אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950;

(2) רשות כבאות, כהגדרתה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (בפרק זה - חוק שירותי הכבאות);

(3) רשות מקומית, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (בפרק זה - חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955;

(4)  ממונה על אירוע חומרים מסוכנים, כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים;

(5) גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;

"הוראות להפעלה משולבת" - הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע אסון המוני ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע אסון המוני, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;

"הוראות מקצועיות" - הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע אסון המוני, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;

"הרמטכ"ל, "חייל", "פקודות הצבא" - כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בפרק זה - חוק השיפוט הצבאי);

"קצין משטרה" - קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין פרק זה בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;

"קצין צה"ל" - חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;

"שטח המוחזק על ידי צה"ל" - שטח שהרמטכ"ל הודיע עליו בכתב לשר;

"שטח של מיתקן ביטחוני" - שטח ששר הבטחון הודיע עליו בכתב לשר.

הגדרות

[תיקונים: התשס"ה, התשס"ו (מס' 2), התשע"ב]

90ב.     (א) (1) שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע אסון המוני או כי מתרחש אירוע אסון המוני, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע אסון המוני; לענין זה -

"שוכנע השר" - בין לבקשת שר נוסף ובין מיוזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;

"שר נוסף" - שר שהטיפול באירוע האסון ההמוני הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.

(2) הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הבטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה:

(1) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה"ל - לראש

הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(2) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה"ל - לשר הבטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(3) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית - לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;

(4) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין -

(א) לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;

(ב) לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ"ל;

(5) לגבי אירוע אסון המוני שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי - לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ"ל;

(6) לגבי אירוע כימי או ביולוגי - לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ"ל.

(ג) הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו–(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ"ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו–(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

הכרזה על אירוע אסון המוני

(תיקונים: התשס"ה, התשע"א)

90ג.     (א) (1) תוקפה של הכרזה לפי סעיף 90ב יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.

(2) השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.

(3) הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה

ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.

(ב) הכרזה לפי סעיף 90ב, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.

(ג) הכרזה לפי סעיף 90ב דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי סעיף 46 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990, וסעיפים 6כב ו–6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

תוקף הכרזה על אירוע אסון המוני

(תיקון התשס"ה)

90ד.      (א) באירוע אסון המוני, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט בפרק זה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות פרק זה, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע אסון המוני ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

(ג) באירוע אסון המוני, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:

(1) להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;

(2) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;

(3) להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;

(4) לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.

(ד) (1) אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת

פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע האסון ההמוני או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.

(2) קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע האסון ההמוני, ואם ניתנה הכרזה כאמור בסעיף 90ב, כל עוד ההכרזה בתוקף.

(ה) שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).

(ו) (1) באירוע אסון המוני, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.

(2) שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה"ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ"ל או עם הממונה על הבטחון במערכת הבטחון (בפרק זה - המלמ"ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

(ז) באירוע אסון המוני, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הבטחון, כאמור בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5), יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה - לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה - לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה - לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה"ל לפי סעיף 90יב.

(ח) אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.

(ט)6 הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו לפי סעיף 23 לחוק שירותי הכבאות, ועל צו גיוס לפי סעיף 24 לחוק האמור.

סמכויות באירוע אסון המוני

[תיקונים: התשס"ה, התשס"ו (מס' 2), התשע"ב]

90ה.      (א) בסעיף זה ובסעיף 90ו -

"בעל ציוד" - לגבי ציוד הרשום לפי דין - הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר - מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;

"ציוד" - לרבות חומר.

(ב) העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע אסון המוני או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.

(ג) בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 90ו(ב).

החזרת ציוד

(תיקון התשס"ה)

90ו.      (א) לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף 90ד(ג)(3), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.

(ב) השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.

(ג) החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(ד) לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף 90ד(ג), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות

(תיקון התשס"ה)

90ז.      (א) מפקד מחוז או מפקד מרחב (בפרק זה - מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע אסון המוני (בפרק זה - תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.

(ב) גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.

(ג) המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.

(ד) התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

הכרזה על תרגיל

(תיקון התשס"ה)

90ח.      (א) בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין -

(1) להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;

(2) להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, "מפעל לחומרים מסוכנים" - מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.

(ב) בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.

(ג) שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה"ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ"ל או המלמ"ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

סמכויות בעת תרגיל

(תיקון התשס"ה)

90ט.      (א) המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי סעיפים 90ד או 90ח, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע אסון המוני, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו - מאסר שנה.

(ב) בעל עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי החוק האמור, ויחולו עליו הוראות סעיף 14 לאותו חוק.

עונשין

(תיקון התשס"ה)

90י.      (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי פרק זה (בסעיף זה - מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.

(ב) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו–28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין

(תיקון התשס"ה)

90יא.    (א) צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע אסון המוני, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.

(ב) הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הבטחון או הממשלה.

(ג) דין כוחות צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

סיוע צה"ל ושירות ההתגוננות האזרחית

(תיקון התשס"ה)

90יב.    (א) בעת אירוע אסון המוני, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הבטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה"ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע אסון המוני שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, רשאי שר הבטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה"ל כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה"ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ"ל קצין צה"ל לפקד על האירוע.

(ד) שר הבטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.

(ה) תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 90ב, לפי המוקדם.

(ו) משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) תסייע משטרת ישראל לצה"ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;

(2) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה"ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;

(3) לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי פרק זה - לרמטכ"ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי פרק זה - לקצין צה"ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי פרק זה - לחייל.

העברת תפקיד לצה"ל

(תיקונים: התשס"ה, התשע"א)

90יג.    (א) הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי סעיפים 90ז ו–90ח יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה"ל לטיפול באירוע אסון המוני כאמור בפרק זה; לענין זה, "מפקד צבאי" - חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.

(ב) משטרת ישראל תסייע לצה"ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.

(ג) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה"ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

סמכות צה"ל לעריכת תרגיל

(תיקון התשס"ה)

90יד.   מסר שר הבטחון או הרמטכ"ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה"ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

פטור מפרסום

(תיקון התשס"ה)

90טו.   לענין פרק זה, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה"ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

דין המדינה

(תיקון התשס"ה)

90טז.   הוראות פרק זה לא יחולו על אירועים שלגביהם חל חוק ההתגוננות האזרחית.

סייג לתחולה

(תיקון התשס"ה)

90יז.   בלי לגרוע מהוראות חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 (בסעיף זה - חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי פרק זה לגבי אירוע אסון המוני במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם בחוק המשכן, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ"ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

משכן הכנסת ורחבתו - הוראות מיוחדות

(תיקון התשס"ה)

90יח.   אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה

שמירת דינים

(תיקון התשס"ה)

91.      העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת-מעצר, ודינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:

(1) משתדל, על ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;

(2) ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל - נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה - "רכוש המשטרה");

(3) משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;

(4) ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואיננו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;

(5) מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;

(6) מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר העושה מעשה או אומר אימרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

פירוט העבירות

פרק שביעי1: בירור קבילות שוטרים

(תיקון התש"ם)

91א-91יח.   (בוטלו).

פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים

(תיקון התשס"ו)

92.       (א) בעת מלחמה או בשעת-חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.

(ב) האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.

(ג) שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

משטרת ישראל ככוח צבאי

93.      השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור בסעיף 92, וכן להחיל עליהם את הוראות חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

פרק תשיעי: הוראות שונות

הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי

93א.      (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

(ב) בסעיף זה, "שוטר" - לרבות שוטר שלא מן המנין.

יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד

(תיקון התשל"ב)

93ב.      (א) שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.

(ב) עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.

(ג) בסעיף זה - "ארגון שוטרים" - כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;

"תנאי שירות" - לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

איסור התארגנות

(תיקון התשל"ט)

93ג.     השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

מועצה ציבורית

(תיקון התשל"ט)

94.       (א) השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה.

(ב) שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע פרק רביעי2 והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

ביצוע ותקנות

(תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ב)

94א.     ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל -

(1) התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;

(2) השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;

(3) כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו בסעיף 93ב.

תקנות באישור ועדה של הכנסת

(תיקון התשל"ט)

95.      (בוטל).

(תיקון התשמ"ח)

96.      תחילתו של נוסח חדש זה ביום א' בניסן התשל"א (27 במרס 1971).

תחילה

תוספת ראשונה

(סעיף 49ט)

כל עבירה למעט:

(1) עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;

(2) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(3) עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;

(4) עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה - משני;

(5) עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

(תיקון התשנ"ב)